אימון המפקדים של גדוד 1851, שנערך לפני כשבועיים בבסיס צאלים, היווה נקודת ציון משמעותית בגיבוש תפיסת הפיקוד והכשירות המבצעית של הדרג הפיקודי בגדוד.
במהלך האימון עברו המפקדים תרגילי שטח פתוח ובתוכו סדרת תרגולות מעמיקה החל מרמת צמד ועד רמת כיתה תוך התנסות מלאה במגוון מצבי לחימה, טווחי תנועה, ותרחישים המדמים לחימה בטוואי שטח. האימון יצר עבורם תנאים המדמים את התנהגות השטח המבצעי, וביסס את יכולתם להוביל לוחמים.
לאחר מכן, באימון בשטח הבנוי ״לשביית העץ״, נחשפו המפקדים לרצף תרחישים מורכבים יותר, בשטח צפוף ומשתנה, המדמה לחימה מבית לבית ועבודה תחת מגבלות ראות ותנועה. כאן בלטה במיוחד החשיבות של השליטה ברמת פרט, צמד וכיתה שכן כל טעות קטנה עשויה להשפיע על כלל הכוח. השילוב בין ירי, תנועה בין עמדות ולחץ סביבתי גבוה, חיזק את הביטחון המבצעי שלהם והפך אותם למפקדים שמסוגלים להעביר את הידע הלחימתי בצורה מקצועית, בטוחה ומדויקת. בנוסף, המטווחים שבוצעו במהלך האימון לא רק שיפרו את רמת הירי האישית של כל מפקד, אלא גם העניקו להם כלים איכותיים להדרכה כמו היכולת לנתח טעויות של חיילים, להסביר טכניקות, ולהוביל תהליכי שיפור מהירים.
את האימון חתם מסע מאתגר, שתוכנן לא רק כמרכיב פיזי אלא כשלב עומק מנטלי ומקצועי. המסע איפשר למפקדים להפגין את כל מה שחוו בימים שקדמו לו מבניית חוסן אישי וקבוצתי, דרך הטמעת עבודת צוות, ועד הבנה של חשיבות ההתמדה וההובלה תחת עומס. מעבר לאתגר הגופני, המסע יצר מסגרת שבה המפקדים למדו להניע את עצמם ואת חבריהם ולשמר רמת פיקוד גבוהה גם כאשר האנרגיות דועכות. בכך הוא הפך לכלי משמעותי שסגר מעגל על כלל תכני האימון וחיבר אותם לתמונה אחת של מפקד מקצועי, נוכח, ומוכן למשימות המבצעיות שלפניו.